רוב התאונות בעיר קורות בצמתים, ורובן מתחילות באותה שאלה: מי היה צריך לעצור. זכות קדימה היא התשובה. היא קובעת מי ממשיך ומי ממתין, כדי ששני רכבים לא ייכנסו לאותו מקום באותו רגע.
זכות קדימה ניתנת, היא לא נלקחת. גם כשהיא שלכם, אתם חייבים לעשות הכל כדי למנוע תאונה. נהג שנכנס לצומת "כי הייתה לו זכות" ופגע במישהו, לא ניצל מאחריות.
תמרור ורמזור קודמים לכל
לפני שחושבים על כלל כללי, מסתכלים על התמרורים. "עצור" מחייב עצירה מלאה לפני קו העצירה, גם כשהדרך נראית פנויה, ואז מתן זכות קדימה. "תן זכות קדימה" מחייב להאט ולתת לתנועה בדרך החוצה לעבור, ולעצור אם צריך.
ברמזור, האור קובע. וכששוטר מכוון תנועה בצומת, ההוראה שלו גוברת על הרמזור ועל התמרורים.
צומת בלי תמרור ובלי רמזור
כשאין שום הסדר בצומת, הכלל הוא: נותנים זכות קדימה לרכב שמגיע מימין.
דרך לזכור: תסתכלו ימינה. מי שמגיע משם, עובר לפניכם.
פנייה שמאלה
מי שפונה שמאלה חוצה את הנתיב של התנועה שמגיעה מולו. לכן הוא נותן זכות קדימה לרכב שבא ממול וממשיך ישר או פונה ימינה, וממתין עד שיש מרווח בטוח.
כיכר
הנכנס לכיכר נותן זכות קדימה לרכב שכבר נמצא בתוכה. בכניסה לכיכר מוצב בדרך כלל תמרור "תן זכות קדימה", שמזכיר בדיוק את זה.
הולכי רגל במעבר חצייה
הולך רגל שחוצה במעבר חצייה, עוברים רק אחרי שעבר. מתקרבים למעבר במהירות שמאפשרת לעצור, במיוחד כשרואים מישהו שעומד לחצות.
רכב שעוצר לפני מעבר חצייה בנתיב הסמוך הוא סימן אזהרה. ייתכן שהוא עצר בשביל הולך רגל שאתם לא רואים. מאטים ומוכנים לעצור.
רכב חירום
רכב חירום עם אורות מהבהבים וצופר מקבל זכות קדימה מכולם. מפנים לו את הדרך, נצמדים ימינה ועוצרים אם צריך.
יציאה לכביש
מי שיוצא מחניה, מחצר או מדרך עפר אל הכביש, נותן זכות קדימה לכל מי שכבר נמצא בכביש, כולל הולכי רגל על המדרכה שהוא חוצה.